בסוף חודש פברואר 2020 פרצה לחיינו מגפת הקורונה והשפיעה על כל תחומי החיים, וכמובן על יחסי העבודה ועל אפשרויות ההשתכרות. יותר ויותר עובדים ומעסיקים מצאו עצמם עומדים מול אתגרים רבים בכל הנוגע לעבודתם, והיו אף אלה אשר לפתע פתאום נגדע מטה לחמם ומקור פרנסתם לחלוטין.
במהלך חודש מרץ 2020 נכנס לחיינו מונח ישן-חדש, שהיה שמור עד כה לנסיבות חריגות – החל”ת (חופשה ללא תשלום). מעסיקים ועובדים נאלצו ונאלצים להתמודד עם פרקטיקה חדשה זו ולא תמיד מבינים עד הסוף את משמעויותיה. לכן, ננסה לעשות מעט סדר בדברים:
חל”ת היא למעשה חופשה ללא תשלום, אותה יכולים ליזום המעסיק או העובד, אך דרושה הסכמת הצד השני.
עובד שיצא לחל”ת על דעת עצמו וללא הסכמת המעסיק מסתכן בכך שיראו את יציאתו זו לחל”ת כהתפטרות על דרך נטישת העבודה או לכל הפחות כעבירת משמעת חמורה המצדיקה פיטורים, וייתכן שתוך שלילת הודעה מוקדמת ו/או פיצויי פיטורים.
זכות השימוע כשמה כן היא – על המעסיק לשמוע את העובד טרם קבלת ההחלטה בעניינו.
המקרים הקלאסיים בהם יש לערוך שיחת שימוע הם כאשר קיימת כוונה לפיטורי העובד או כאשר קיימת כוונה לשנות את תנאי העסקתו של העובד (לרבות העברת תפקיד, שינוי סמכויות וכו’).
בעבר זכות השימוע היתה קיימת רק כאשר מדובר היה במעסיק ציבורי.
לפני יותר מעשור, הוכרה זכות השימוע על ידי בית הדין הארצי העבודה גם בקרב מעסיקים פרטיים. יש להבהיר: זכות השימוע היא זכות מכוח פסיקה ולא מכוח חוק.
לאורך השנים, הרחיבו בית הדין הארצי ובתי הדין האזוריים בפסיקותיהם פעם אחר פעם את זכות השימוע, החילו אותה גם על השלבים שקודמים לקיומם של יחסי העבודה בין הצדדים ואף על גורמים שאינו המעסיק הישיר של העובד.
במאמר זה אסקור את אופן ביצוע הליך שימוע ואת את המקרים בהם יש לערוך שיחת שימוע לעובד.
חשוב לציין כבר עתה – הליך השימוע אינו טקס. מטרתו לתת לעובד זכות טיעון לפני קבלת ההחלטה בעניינו. נקודה זו רלוונטית לשני הצדדים – יכול להיות שמעסיק הקפיד על הכללים אבל החלטתו מוגמרת מראש וכל הליך השימוע נעשה למראית עין ומנגד יכול להיות שנפל פגם כלשהו בכללים אך לעובד עדיין ניתנה באופן מהותי זכות הטיעון ולכן הוא לא יהיה זכאי לפיצוי.
על המעסיק להגיע לשימוע “בלב פתוח ובנפש חפצה” – כלומר עם כוונה מסוימת לגבי העובד, אך עם נכונות להקשיב לעובד ולשנות את החלטתו במידת הצורך.
עובד אשר הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה חלות עליו (רוב העובדים בישראל, לקריאה על חוק שעות עבודה ומנוחה, ניתן ללחוץ כאן), זכאי לתמורה בגין עבודה בשעות נוספות.
כאשר מדובר בעובד המועסק בשבוע עבודה של חמישה ימים בשבוע, מתחילות השעות הנוספות להיספר לאחר 8.6 שעות עבודה נטו (לא כולל הפסקה), ובאחד הימים (היום המקוצר) לאחר 7.6 שעות עבודה.
כאשר המדובר בשבוע עבודה של שישה ימים, מתחילות השעות הנוספות להיספר לאחר 8 שעות עבודה.
מאמר שני
נראה כי מזה שנים רבות שוק השכירות הוא אקטואלי, מסקרן, חשוב ואף תופס כותרות רבות באמצעי התקשורת, במיוחד לאור נסיקת המחירים בשנים האחרונות ובדגש בתקופת הקורונה אשר יצרה טלטלה בשוק השכירות.
לאור מחירי הדירות בישראל בשנים האחרונות “חלום הדירה” הלך והתרחק, כתוצאה ישירה מכך – גדל שוק השכירות. כאמור, בעקבות הגידול, צצו שאלות רבות הנוגעות בין היתר להסכמי השכירות, תנאי ההסכם וכיוב’.
אשר על כן, במאמר זה ניתן מענה למספר שאלות נפוצות שעולות מפי שוכרים.
כאן המקום לנפץ מיתוס נפוץ – אין דבר כזה “הסכם שכירות סטנדרטי”, כל הסכם שכירות חייב שישקף את נסיבות הקונקרטיות של הצדדים. לדוגמא:
אופציה בחוזה – האם הצדדים מעוניינים באופציה? לעיתים שוכרים מעוניינים לשכור לשנה בלבד מאחר ומתוכנן להם רילוקיישן, קבלת דירה מקבלן ועוד מס’ דוגמאות.
ערבויות – אילו ערבויות מתאימות לצדדים? לרוב, המשכיר מצידו יחפוץ בערבות בנקאית, אולם השוכרים מעוניינים בשיק פיקדון מאחר והכסף מושקע באפיק מסוים.
מונחים בסיסיים השגורים בחוזי שכירות :
1. השוכר – הדייר 2. המשכיר – בעל הדירה 3. המושכר –הדירה.
הגיע העת, אתם מעוניינים לעזוב את בית ההורים או את דירתכם ולחפש לכם את ביתכם העתידי.
עוד בטרם תחלו לכתת רגליכם בחיפוש אחר “דירת החלומות”, מספר דברים אשר עליכם לדעת או לזכור:
כעת, שאתם יודעים איזו דירה הנכם מעוניינים/צריכים החלו לתור אחר דירתכם בכל הפלטפורמות האפשריות.
מצאתם דירה! – מסע החיפושים תם והנכם מעוניינים בדירה מסוימת – בין אם זו דירתכם הראשונה ובין אם עברתם בשכירות לדירה אחרת – הגעתם לשלב של קבלת הסכם השכירות לידכם.